לבל ואח' נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

החלטה

א.בר"ע זו הוגשה על החלטת ביהמ"ש קמא מיום 30.4.12 (כב' השופט ישי קורן) שלא לעכב את פינויים של המבקשים מנכס שבבעלותם.

ב.החלטת ביהמ"ש קמא ניתנה בבר"ע על החלטתו מיום 30.4.12 של כב' רשם ההוצל"פ, נועם רף, אשר דחה את בקשת המבקשת לביטול צו פינוי וקבע בה כדלהלן:

"1. בפני בקשה לביטול צו פינוי שקבוע ליום 1.5.12.

2. הבקשה מוגשת כיממה לפני מועד הפינוי הקבוע כך שאין כל אפשרות לקבל את תגובתו של כונס הנכסים.

3. הבקשה נתמכת בתצהירה של החייבת כאשר מדובר בתצהיר על דרך של הפנייה.

4. עסקינן בתיק שנפתח בשנת 1995 בתיק התנהלו הליכים רבים לרבות הליכי פינוי שלא התנהלו עד היום מסיבות אלו ואחרות.

5. ביום 25.03.12 ניתנה החלטה בתיק בכל הנוגע להמשך הליכי פינוי וכן לעניין טענות החייבים בכל הנוגע לחוב בתיק וכן לקבלת מסמכים. איני רואה כל מקום לקיים דיון נוסף בבקשה זו.

6. טענות החייב בדבר מצבו האישי הקשה נידונו הן בהחלטה מיום 12.03.12 והן בהחלטה מיום 25.03.12. טענות אלו נדחו מהטעמים המפורטים בהחלטות אלו.

7. טענות החייבים בכל הנוגע להמצאת המסמכים ועדכון החוב בתיק נידונו בהחלטה מיום 25.03.12 ואיני רואה כל מקום לדון פעם נוספת בטענות אלו.

8. טענת החייבים לפיה פנו למזכירות ההוצל"פ אך זו לא איפשרה להם לקבל העתק מהבקשות אינה מקובלת עלי. יש לציין כי טענות החייבים בעניין זה מגלות סתירה פנימית לפיה מחד טוענים הם אין עליהם לכתת רגליהם למזכירות ההוצל"פ ומאידך שמזכירות ההוצל"פ לא איפשרה להם לעיין במסמכים. תמוה בעיני טענה זו באשר זכותו של החייב לעיין במסמכים בתיק וככל שלא נתאפשר עיון ע"י מזכירות ההוצל"פ ניתן היה לפנות למוציאה לפועל ו/או לרשם ההוצל"פ. פנייה שכזו כלל לא נעשתה ובהתחשב בזאת שהתצהיר אשר תומך בבקשה דנא הינו תצהיר לקוני בדרך של הפנייה קיים ספק בעיניי באם החייבים אכן פעלו כאמור בהחלטה מיום 25.03.12.

9. בפועל, עסקינן בבקשה אשר חוזרת ברובה בטענות אשר נטענו ונידונו זה מכבר. אין מחלוקת שהודעת הפינוי נמסרה לחייבים ביום 03.04.12. בהחלטה מיום 15.04.12 אישרתי ביצוע הליך הפינוי בהתחשב במועד בו נמסרה הודעת הפינוי לחייבים וזאת מהטעמים המפורטים באותה החלטה. איני רואה כל מקום לדון פעם נוספת בעניין זה וככל שהחייבים חולקים על החלטתי זו באפשרותם למצות את טענותיהם בהתאם להוראות הדין.

10. יתרה מכך, לאור זאת שהודעת הפינוי נמסרה לחייבים ביום 03.04.12 אזי תמוה בעיני מדוע התמהמהו החייבים בהגשת הבקשה דנא אך יממה לפני מועד הפינוי הקבוע ולא מיד עם קבלת ההודעה.

11. הנני רואה בהתנהלותם זו של החייבים התנהלות בחוסר תום לב. החייבים לא פירטו מדוע הבקשה מוגשת אך יממה לפני מועד הדיון ולא מיד עם קבלת הודעת הפינוי ובעניין זה הנני מפנה לרע"צ (ת"א) 2400-07-11 סגל ואחרים נ' בנק איגוד לישראל.

12. בסיכומו של דבר, בקשת החייבים לביטול הליך הפינוי נדחית בזאת".

ג.עוד באותו יום פנו המבקשים לבית משפט השלום "בבקשה בהולה לעיכוב פינוי המבקשים מדירתם שנועד ליום 1.5.12".

כב' השופט ישי קורן דחה בקשה זו וקבע כדלהלן:

"עיינתי בבקשה ובמסמכים הנלווים.

אינני רואה מקום להעתר לבקשה לעיכוב הליכי הפינוי. החלטת הרשם מדברת בעד עצמה. הבקשה נדחית".

המבקשים הגישו בקשה לעיון חוזר והכתירו אותה בכותרת "בקשה בהולה לעיון חוזר לעיכוב פינוי המבקשים מדירתם שנועד ליום 1.5.12".